המנוע של המכללה

זרקור מקומי על מחלקת המשק והביטחון
 

שורה עליונה (מימין לשמאל): קובי מדינה, מאיר כהן, שמעון דיין, אלי משה, אלי לוי, שמעון טל וקרלוס גבאי שורה תחתונה (מימין לשמאל): נתן כהן, משה תשובה, אליאב יצחק, ג'נט שוורצמן, רימונה דיאמנט עובדי המחלקה שנעדרים מהתמונה: בועז פילברי ואיהב כרייס.

"כבר 24 שנים שאני משכים קום ומגיע למכללה בשעה 5:00, בכל מזג אוויר. אני הראשון שמגיע, פותח את הקמפוס ליום החדש, פותח את המעבדות, מנתק את האזעקות, עושה סריקה ביטחונית, בודק שלא נגנב כלום במהלך הלילה. לפעמים מישהו מהמחלקה מחליף אותי, אם אני חולה או יוצא לחופש, אבל בדרך כלל זה התפקיד שלי ואני ממלא אותו באהבה ובהנאה".

הציטוט הזה שייך למשה תשובה, מהעובדים הוותיקים של מחלקת המשק והביטחון במכללה ומי שלעולם לא ישיב בשלילה כשיתבקש לבצע מטלה כלשהי. בקמפוס המכללה כמעט כולם מכירים אותו, כאילו שהוא נמצא כל הזמן בכל מקום. משה תשובה הוא מהעובדים האלה שעושים את עבודתם בשקט ובצנעה, לא תשמעו אותו מקטר או מתלונן על תנאים, הוא מאלה שמקבלים את מה שיש באהבה ובחיוך - זה עניין של אופי, ולא רק שלו, גם של המחלקה שבה הוא עובד ושאת "תפיסת עולמה" ומדיניותה מכתיב מנהלה, אלי לוי. לפני כמה שבועות, סיפר לי משה, התקשר אליו נשיא המכללה והודה לו. "הוא שאל אותי איך זה שאני נמצא בכל אירוע, בכל שעה, וזה מאוד ריגש אותי".

גם אלי לוי, מנהלו של תשובה, לא חוסך ממנו מלים טובות, ולא בכדי הוא אף מינה אותו למלא את מקומו בהעדרו. ובכל זאת, יחד איתו, באותה נשימה, חשוב ללוי לציין גם את יתר עובדיו, והוא מפרגן לכולם במידה שווה, כדי שחלילה מישהו מהם לא ירגיש מקופח. "כולם אצלנו כאלה", אומר לוי בסיפוק. "עובדים בנאמנות ובמסירות. בלעדיהם שום דבר לא היה זז כאן, החל מהגינון המטופח, ששלושה מעובדי המחלקה אחראים רק עליו, דרך הסדר והניקיון במבנים השונים, כולל ארגון כל מה שצריך לכנסים ולאירועים, וכלה בביטחון ובהכנת המכללה לשעת חירום – כל המשימות האלה, וזאת רשימה חלקית, נמצאות תחת אחריותי ואחריות עובדיי".

עובדי מחלקת המשק והביטחון במכללה
שורה עליונה (מימין לשמאל): קובי מדינה, מאיר כהן, שמעון דיין, אלי משה, אלי לוי, שמעון טל וקרלוס גבאי
שורה תחתונה (מימין לשמאל): נתן כהן, משה תשובה, אליאב יצחק, ג'נט שוורצמן, רימונה דיאמנט
עובדי המחלקה שנעדרים מהתמונה: בועז פילברי ואיהב כרייס.

אלי לוי החל את דרכו במכללה לפני כ- 25 שנה, מראשוני עובדיה, אפילו לפני משה תשובה (הקדים אותו ב-8 חודשים). בתחילה הוא עבד כחשמלאי וכאחראי התחזוקה, אבל עם השנים התקדם בסולם התפקידים וכיום, כאמור, הוא מנהל את אחת המחלקות החשובות ביותר שלה ומופקד ישירות על 14 עובדים. בנוסף, מזה עשר שנים שלוי משמש גם כקב"ט המכללה ובאמצעות עוזרו, מאיר כהן, הוא מופקד על מערך האבטחה של הקמפוס.

לדברי לוי, בשנים האחרונות, ככל שהמכללה גדלה והתרחבה מבחינת מספר הסטודנטים והתשתיות שבה, גם המשימות של המחלקה שלו גדלו בהתאמה. כחלק מתהליכי ההתייעלות הוא החליט להאציל על עובדיו סמכויות וחופש פעולה, בין היתר באמצעות חלוקת מתחמי המכללה, כך שיהיו תחת אחריותם הישירה. האחריות הזאת, כך מתברר, הפכה לגורם מדרבן והוסיפה למוטיבציה של העובדים.

"אני אב הבית של בניין M החדש", מספר שמעון דיין, שעובד כבר שמונה שנים במכללה. "תפקידי להגיע אליו מוקדם בבוקר, לראות שהוא נקי ומסודר, שכל הכיסאות במקום, שהתאורה תקינה, שאין שום דבר שבור, בקיצור: לתת שירות. ואני עושה את זה עם חיוך ועם מכל הלב. אצלי אין דבר כזה 'אין', 'אין' זה ראשי תיבות של 'אם יש ניתן'. אחרי השעה שמונה אני מתפנה מהבניין שלי ליתר המשימות שאלי מטיל עליי".

כשדיין אומר "יתר המשימות", הוא יודע על מה הוא מדבר. כאמור, רשימת המטלות שמונחת לפתחו של הבוס שלו, הינה ארוכה ומגוונת. "היום אני עובד עם המייל, לא מסתפק בטלפון פנימי", מסביר לוי את שיטת עבודתו. "ככה קל לי יותר לעקוב אחרי הבקשות ולהחליט על הטיפול בהן בהתאם לסדר חשיבות ולדחיפות. אל תשכח שאנחנו מופקדים גם על כל נושא התקשורת של המכללה, הטלפונים, הפקסים וכו' – אם מכשיר לא עובד פונים אליי, ומדובר בעשרות משרדים. מעבר לזה, יש לא פעם אירועים גם בשעות הערב, ואלה מצריכים הקצאת אנשים שלנו, שצריכים לדאוג לכך שהכל יעבוד ללא תקלות: לתלות פוסטרים, לחבר מיקרופונים, לכוון תאורה ומקרנים, להזיז שולחנות וכסאות, לנקות לפני ואחרי, בקיצור הכל".


מה חשוב לך שיידעו על המחלקה שלך ?
"הכי חשוב לי שיידעו שאין גמדים במכללה, ושאם היא יפה ומסודרת, אם תמיד יש בכיתות גירים וטושים, אם השירותים נקיים, אז זה בגלל שאנשי הצוות שלי עושים את תפקידם במסירות ובנאמנות, רואים במקום הזה את ביתם השני ולא חוסכים מעצמם מאמצים כדי שהכל יתוחזק ויתפקד כמו שצריך. נדמה לי שלא כולם מודעים לזה ויודעים להעריך זאת".


תאר את האווירה בין העובדים
"אנחנו צוות מגובש מאוד. עוזרים אחד לשני ונותנים כתף כשצריך. אנחנו תמיד מגיעים לאירועים ולשמחות משפחתיות אחד של השני ובסה"כ, למעט חריגות פה ושם, יש במחלקה פרגון הדדי. לעובדים שלי יש 'ראש גדול' ואחריות, הם יודעים שהצלחה של אירוע כזה או אחר תלויה גם, ולפעמים בעיקר, בהם. לשמחתי, וחשוב לי לציין זאת, אני מקבל מהנהלת המכללה, בראשות המנכ"ל שמעון הקר, את כל האמצעים והגיבוי לצרכים שלנו".

"אנשים מאוד מתרשמים מהסדר, מהניקיון ומהתפקוד היום יומי השוטף של המכללה", אומר שמעון הקר. "הם חושבים שהדברים קורים מאליהם, אבל בעצם יש פה צוות של עובדי משק, שעושים ימים כלילות בכדי שהדברים האלה יקרו. בחריצות במסירות ובאהבה גדולה למקום ורק בזכותם ההתנהלות השוטפת מתנהלת בצורה מצויינת כל כך".

ואמנם, המתבונן מהצד בתפקוד של מחלקת המשק והבטחון של המכללה, ובעיקר באנשים שמאיישים אותה, יתקשה שלא להתרשם, אולי אפילו להתרגש. מדובר בחבורה של אנשים מקצועיים, מסורים מאין כמותם, צנועים ונחמדים. "אני אחראי על בניין L ובניין EF", מספר בועז פילברי, 14 שנים במכללה."בנוסף, אני אחראי גם על שכפול המפתחות, על מה שקורה בגלריה וגם על העברת הדואר הפנימי מבניין D לבנין M ובחזרה. חוץ מזה יש לציין שבמשך 13 שנים אני עובד גם בימי שישי משעה 5:00 עד 16:00. בימי שישי אני תורן קבוע, כך שביום הזה כל המכללה נמצאת באחריותי".

כשעובדי המחלקה מספרים על עבודתם, כל אחד בתורו, קשה שלא להבחין בזיק הקטן שמופיע בעיניהם. זהו אותו הזיק שעושה את ההבדל בין מי שמגיעים לעבודה לאלה שמגיעים כדי לעבוד. החבר'ה של אלי לוי מגיעים כדי לעבוד, מי שאינו כזה לא שורד שם.


ותיקי המחלקה: המנהל אלי לוי (במרכז), משה תשובה וג'נט שוורצמן

בין עובדי המחלקה, שהיא מטבע תפקידיה 'גברית' באופייה, מרענן לגלות גם שתי נשים: את ג'נט שוורצמן ורימונה דיאמנט, שאחראיות על מחסן המכללה, ועובדות זו לצד זו כבר כמעט עשור. ג'נט, שמנהלת את המחסן ואחראית על הרכש והלוגיסטיקה מול ספקי המכללה, עלתה ארצה מצ'ילה לפני 30 שנה, החלה את דרכה במכללה בשנת 1991, בחצי משרה, כשבמכללה למדו רק כ-400 סטודנטים. "הציעו לי לעבוד במחסן והסכמתי", היא נזכרת. "הייתי עולה חדשה ולא היה לי שום ידע וניסיון בניהול מחסן ומלאים, ואת הכל למדתי תוך כדי עבודה. בהתחלה לא היה לי מחשב ותוכנות ניהול, הכל רשמתי על כרטיסיות, עם הזמן הכל השתכלל. אנחנו אחראיות על הרכש והאספקה של כל הציוד המתכלה במכללה, כלי כתיבה וניירת לסוגיה, כוסות חד פעמיות, כלים, קפה, תה, סוכר, חלב, שכפול מפתחות ועוד, כולל כל הציוד במעונות הסטודנטים".

איך זה לעבוד בתוך מחלקה שמתוך 14 עובדיה 12 הם גברים ?
רימונה: "זה דווקא כייף, מוסיף עניין. בטיולי המחלקה, למשל, תמיד מפנקים אותנו, שואלים אותנו אם אנחנו צריכות משהו, מתחשבים בנו ודואגים לנו. אני אוהבת את התפקיד שלי ומשתדלת לתת מעצמי כמה שיותר, אפילו יותר ממה שמוטל עליי. אני לא יודעת אחרת ותמיד מחפשת דרך להתייעל, להביא משהו מעצמי. פה כל יום הוא שונה והמשימות מגוונות מאוד. במחלקה יודעים לפרגן וזה בהחלט גורם מדרבן. בכלל, לעבוד בסביבה צעירה של סטודנטים זה כיף".

חזור לרשימה